שאלות נפוצות

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996: רקע

חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, מחייב ארגונים במשק הישראלי למנות "ממונה על הבטיחות"

נתן למנות יועץ חיצוני בעל השכלה של מהנדס טכנאי או הנדסאי, שרכש ניסיון של 3 שנים לפחות בעבודה במקצועו.

מי חייב למנות ממונה על בטיחות:

מחזיק במקום העבודה שחלה עליו פקודת הבטיחות בעבודה , אשר  מועסקים בו חמישים עובדים לפחות.

בתי חולים , מוסדות רפואיים, מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות, מוסדות מחקר, בתי מלון, בתי מסחר, נמלי תעופה, חברות תעופה, רשויות מקומיות, תאגידים להתיישבות שיתופית  ושמועסקים בו חמישים עובדים לפחות.

מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית.

מעסיק, המעסיק בחקלאות, 50 עובדים לפחות בו זמנית.

מחזק בכל מקום עבודה אחר, שעל סמך הסיכונים בו קבע מפקח אזורי, שיש למנות בו ממונה בטיחות, והורה לו, בכתב, לעשות כן.

תפקיד ממונה על הבטיחות:

מתפקידו של ממונה בטיחות על הבטיחות לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים בענייני בטיחות,

לסייע לו ולאנשי צוות הניהול והתכנון בנוגע לבטיחות , גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים ולקדם את התודעה בנושאי בטיחות וגיהות להלן נושאי פעילות ממונה בטיחות:

לאתר בארגון מפגעי בטיחות וגיהות, ולהודיע עליהם למעביד.

לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים בארגון.

לדרוש הנהגת סדרי בטיחות  וגיהות נאותים בארגון, בתהליכי עבודה , במיתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם.

לפעול לקיום הוראות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה ( מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ"ד-1984, ולהכנת תכנית להדרכת עובדים.

לוודא הכנת תכנית בטיחות ועדכונה כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), התשמ"ד-1984.

לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה בארגון והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות עדכניות לשימוש, הפעלה, תחזוקה אחסון בטוח של הציוד, של חומרים ושל תהליכי עבודה בארגון.

לברר סיבותיהן ונסיבותיהם של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים, לערוך בכתב ממצאים ומסקנות הבירורים ולהציע למעביד צעדים מתאימים למניעת הישנות התאונות, לוודא הדרכת עובדים באשר לנסיבות התאונות ומחלות מקצוע והלקחים שהופקו.

לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו בארגון.

להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה,  פרסומן ועדכונן. להשגיח על ביצוע הוראות בטיחות וגיהות ולדווח למעביד על כל מקרה של הפרתן.

לוודא סימון חומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים  והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי.

לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות, ציוד מגן אישי , של כלי עבודה ושל ציוד החייב  בדיקות תקופתיות על פי דין, על פי הוראות היצרן ולפי כללי מקצוע מקובלים.

לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים החשופים לגורמים שלגביהם קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה.

לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות התעסוקתיות על ידי מעבדות מוסמכות,  כאשר קיימת דרישה בדיקה  כאמור בחוק או בתקנות, לתעד את ממצאיהן של בדיקות  כאמור ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את השלכותיהן והאמצעים שיש לנקוט.

לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים בהעסקתם של קבלני חוץ.

לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות הארגונית, ולמסור לה את כל המידע הנדרש לפעילותה השוטפת .

להורות על הפסקת העבודה כאשר נשקפת סכנה מיידית  לחייו או בריאותו של עובד, ולדווח על כך מיד למעביד או לנציגו במקום העבודה.

לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום .

לדווח למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו, על פעולותיו להעלאת רמת הבטיחות והגיהות ומניעת סיכונים  בארגון.

להילוות אל מפקחי עבודה בביקורי הפיקוח בארגון, אם יידרש  לכך.

בכמות כזו אינך מחויב עפ"י חוק (אחסנת נפט)בפרוצדורה מיוחדת.
למרות זאת הייתי ממליץ:
.1 להציב מטף כיבוי בהישג יד.
.2 יש להציב מאצרה מתחת למיכל בקיבול של 110% מכמות המיכל(לאגירת נוזלים ומניעת
זיהום קרקע).
3.שאל את רשותו של השכן להצבת המיכל בסמוך אליו.
4.מניעת שרפה או עישון ע"י המיכל או בקרבתו.

האם החוק דורש לבצע תרגיל מילוט?
פקודת הבטיחות בעבודה
נוסח חדש), תש"ל-1970)
תרגילי הימלטות:
צעדים יעילים לרבות תרגילי הימלטות, הבאים להבטיח שהעובדים יהיו בקיאים בממלטים מדליקה ובשימושם ובסדר הקבוע לשעת דליקה יינקטו –
(1 שעובדים בו בבנין אחד יותר מעשרים בני אדם מעל לקומה הראשונה או במקום
שהוא יותר מששה מטרים מעל פני הקרקע;
(2 במפעל שבו נמצאים בשימוש או מאוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים בבנין שבו
עובדים בני אדם ואחת לשנה לפחות.

דנה שלום
ראי תשובת מרכז מידע בנושא קרינה אלקטרומגנטית
להלן מספר דוגמאות למידע הקיים בתחום:
א.תרגום לעברית של פרסומים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מחלקת פרסומים:
"שדות אלקטרומגנטיים מסוג ELF והשפעתם הבריאותית"
http://www.osh.org.il/uploadfiles/b022_who-elf.pdf
ב. פרסום של המכון הלאומי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית (ארה"ב) וגופים נוספים:
" שדות חשמליים ומגנטיים במקום העבודה "
NIOSH FACT SHEET: "ELECTRIC AND MAGNETIC FIELDS IN THE WORKPLACE"
http://www.cdc.gov/niosh/emf2.html
פרסום זה מתייחס לסיכוני קרינה, מפרט את רמות קרינה אופייניות עפ"י סוגי תעסוקה שונים, כללי בטיחות ועוד.
רמת החשיפה תעסוקתית של עובדים במקומות עבודה (Occupational Exposure) לקרינה אלקטרומגנטית נתונה להגבלות מכוח תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א – 1990 , תקנה 5. עפ"י תקנה זו, ערכים של החשיפה המשקללת המותרת (TLV-TWA) יהיו לפי המתפרסם בספר ACGIH (אגודת גיהותנים תעשייתיים ממשלתיים בארה"ב), הנמצא ברשותנו (Non-Ionizing Radiation).
במקרה שקיים חשש לרמת החשיפה מוגברת מוצע לבצע מדידת הקרינה במקום ע"י בודקים מורשים. אם תוצאות המדידה מעל רמת החשיפה המותרת יש לנקוט באמצעים דרושים לפי המלצות המומחים בתחום. רשימת בודקים מורשים קיימת באתר אינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה,
http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/elf_1.pdf – קרינה בתדר נמוך מאוד (ELF).
פוטנציאל הסיכון שהוזכר לעיל רלוונטי גם לסוגי הציוד שפורט על ידך לעיל – חיבורים רופפים, שינויים בציוד וכו' עלולים לגרום לרמות החשיפה מוגברות גם בציוד שבמקור עמד בדרישות הקרינה.
לשאלתך, אין ברשותנו תוצאות מדידה שבוצעו במקומות עבודה ספציפיים.

מנחם שלום
אתה עובד במפעל אשפרה לבדים.
העשן היוצא הוא קיטור(אדי מים(.
כמובן שיש עומס חום עקב לחות גבוהה.
יש לבצע ניטור לבדיקת הלחות ולאוורור מתאים.
פנה לממונה הבטיחות של המפעל כדי שיזמין מעבדה מוסמכת
לערכת הניטור.

למודאגת שלום
בנוסף על מה שכתב ידידי האלמוני
הנה לך תוספת קטנה
קסילן פוגע בעור וגורם לייבשו וכן לאורך זמן עלול לגרום למחלת עור בשם דרמטיטיס. כמו כן במגע של החומר או של אדיו עם העור הוא חודר דרכו לתוך הגוף. לפיכך יש ללבוש לבוש מלא, להגן על הידיים באמצעות משחת מגן ולחבוש כפפות חד פעמיות מפוליאתילן, או לחילופין להשתמש בכפפות מגומי בוטילי, נאופרני או אחרות עשויות מ.PVC –
עיניים:
קסילן פוגע מאד בעיניים,הוא גורם לאדמומיות או אף לטשטוש הראיה לזמן מה. לפיכך יש להרכיב משקפי מגן עם מגני צד, או משקפי בטיחות.
מערכת הנשימה:
קסילן משפיע על מערכת העצבים המרכזית, גורם לכאבי ראש וכו'. אדי החומר תוקפים את דרכי הנשימה העליונים ועלולים להיות מסוכנים ביותר. אם ריכוז הקסילן הנו מעל ערך החשיפה התעסוקתית המרבית המותרת בעבודה ממושכת (100 חלקים למיליון חלקים אוויר), יש לחבוש מסכת נשימה עם מסנן ייעודי למטרה זו.
אמצעי עזר הנדסיים:
בנוסף לנ"ל וכדי למזער את כמות האדים באוויר, יש לנקוט באמצעי עזר הנדסיים נוספים כגון: אוורור כללי יעיל של המקום בו מתבצעת הצביעה ואף מומלץ להתקין יניקה מקומית שתאפשר לכידת מרבית האדים הנפלטים מהמשטח הנצבע. כמו כן מומלץ לבצע את הצביעה בתוך תא צביעה עם מערכת יניקה מקומית.
מסוכן לנשים בהריון להימנע מחשיפה לחומר וכן לשמור על הגיינה אישית.

נטע שלום
אני לא מבין…….יש לה אישור מהרופא!
משמע הרופא מעל החוק!!
החוק קובע במפורש כי חל איסור על עישון ,,,,,,,ובמקומות עבודה.
אני מציע שתביאי גם את אישור מהרופא על מקרה מיוחד שאינך יכולה לסבול עשן סיגריות ולמסור אותו למנהל אולי תחליפו בניכם משרדים והוא יצטרך להבין את המקרה המיוחד של האחראית שלך.

קודם כל "חרדה איומה" מהווה סיכון בריאותי גדול ויש להימנע ממנה.
החשש העיקרי מקורא הברקוד לדעתי הוא המחיר שהוא תוקע בקופה. לגבי הסיכון לעיניים החשש ברור אבל דווקא בהיותו סורק שאינו ממוקד בנקודה סכנתו פחותה.
חוץ מזה, בלי להיות נאיבי מידי, אני די בטוח שלא יאושרו קוראים בעוצמות מסוכנות.
בכל מקרה, צריך להיות סימן לגבי דרגת הסיכון מודבק על המכשיר (מותר 1 או 2 כאמור בהמשך).
ולהרגיע את חששותיך אני מצרף מאמר שהורדתי למענך מאתר המוסד:
האם יש סכנה של נזק לעיניים מפגיעת קרן לייזר של "בר-קוד?"
1.בהתחשב ולא איתרנו במאגרים שברשותנו מידע הנוגע לנזק לעיניים מפגיעת קרן לייזר
של "בר-קוד", עלינו להדגיש ששימוש בבר- קוד, כולל תחזוקתו, יהיו לפי הנחיות היצרן.
2.מכשירים לקריאת "בר- קוד" וסורק ילייזר, כמו אלה שמשתמשים בהם בסופרמרקטים,
מסווגים בדרך כלל ע"י היצרנים כלייזרים ברמות סיכון 1 ו- 2. הספק הקרינה של הלייזרים
הנ"ל נמוכה – פחות מ-1 מיליוואט ((milliwatt (mW).
3.חקיקה:
לפי תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתיתובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס"ה-2005, תוספת שניה (תקנות 1 ו-3(1)) – לייזרים ברמות הסיכון הנ"ל מאופיינים לגבי רמת הסיכון כלהלן:
סיווג רמות הסיכוןשל מוצרי לייזר
"רמת סיכון 1 (class 1):
מוצר לייזר שרמת קרינתו אינהמסוכנת."
רמת סיכון 2 (class 2):
מוצר לייזר הפולט בתחום האור הנראה (700-400 nm), אשר רמת קרינתו מסכנת את העין רק אם החשיפה נמשכת יותר מ-0.25 שניות ( זמןהתגובה הארוך ביותר לרפלקס המצמוץ).